כך תמנעו התפרצות שפעת במשרד

גם מבלי לחכות לידיעה הקבועה בידיעות בנוסח "חדרי המיון קורסים בעקבות התפרצות גל שפעת", כולנו מכירים את יכולתה של המחלה "לרוקן משרדים" במהירות האור.

השפעת תוקפת את כלל האוכלוסייה ונוטה להדביק קודם אזרחים בעלי מערכת חיסונית רגישה ובהם: ילדים, נשים הרות, חולים כרוניים ומבוגרים מגיל 65. עובדה מפתיעה שהתגלתה לאחרונה היא שאנשים הסובלים מעודף משקל נוטים לחלות יותר, ולהידבק במחלת השפעת ביתר קלות.

משרד הבריאות מתקשה לנפק תשובה אבסולוטית לשאלה "כמה ישראלים חולים בשנה בשפעת?", אך מדווח על סיכויי הידבקות של כ- 40% בקרב מי שנחשב בריא, כלומר, אינו סובל ממחלה כרונית ואינו נוטל תרופות באופן קבוע. עם זאת, בתי החולים מדווחות על מספרים גבוהים בהרבה, ומי שנפלה בחלקו הזכות המפוקפקת להגיע למיון בשל שפעת, יודע שמדובר במגיפה של ממש.

תקופת הדגירה של נגיפי השפעת (האינפלואנזה) מתחילה כיממה לאחר החדירה אל הגוף, ובטווח זמן שבין 24-72 שעות יופיעו תסמינים כגון: חום, נזלת, שיעול, כאב גרון, כאב ראש, כאבי פרקים ותשישות.

הנדבק יחווה תסמינים במשך 5-7 ימים ויחוש תשישות עד 14 ימים מיום ההדבקה. כל חולה עלול להדביק אחרים בתקופת זמן שבין יממה לשבוע ימים.

לסיכום: חולה צפוי לחוש ברע בתקופה שבין 1-10 ימים ולהיעדר מעבודתו זמן ממושך. תוסיפו לכך את פרק הזמן נדרש לטפל בבני משפחה שנדבקו והרי לכם כיסא משרדי גלמוד במשך 7-14 ימים לפחות. מישהו מתנדב לתרגם את משמעות פרק הזמן הזה לכדי סכום ממשי?

נגיף השפעת מועבר באמצעות נשימה והחלפת נוזלים כגון: שיעול, עיטוש, רסיסי רוק, נשיקה, לחיצת יד, אכילה ושתייה מכלים משותפים (כן, צלחת העוגיות בחדר הישיבות, אנחנו מתכוונים לזה בדיוק), שימוש בציוד משרדי משותף, בשירותים משותפים, בריהוט משרדי משותף וגם מגע רגעי בידית הדלת, במטבעות, במכשיר הטלפון ועוד.

המשרד לבטיחות ולגהות מזהיר כי הנגיף עלול לשרוד על משטחים ולהדביק במהלך 2-8 שעות, ומעודד בעלי עסקים לעשות כל שביכולתם בכדי למנוע את הפצת המחלה. הנה מקבץ דרכים אפקטיביות לצמצום החשיפה לנגיף השפעת.

בואו נדבר גלויות: עובד חולה אינו יעיל. נקודה. אולי הוא נוכח במשרד, מחתים כרטיס ומצליח לנהל איזו משימה בין עיטוש לבין שיעול, אך הוא לא באמת אפקטיבי. לכן, אל תחכו עד שמד"א יגיעו לפנות אותו למיון, היו אנושיים ושלחו אותו הביתה כדי שיתחזק.

מתקשים לשחרר? חשבו על מספר האנשים שהוא עלול להדביק בזמן שהותו במשרד, ותגלו שמוטב לחוש בחסרונו של עובד אחד למשך כשבוע, מאשר להתגעגע לעוד 4 עובדים שידבקו ויחלו בעקבותיו.

נגיף השפעת מלבלב במקומות חמים לכן, הקפידו לאוורר את המשרד, לשמור על טמפרטורה של 23 ומטה במזגן, לפתוח חלונות מדי פעם להחדרת אוויר נקי וגם – לצאת להתאוורר מדי פעם.

תלו במשרד ו/או שלחו במייל כללי התנהגות שיסייעו למניעת הפצת השפעת במשרד. לדוגמא:

• 1. הקפדה על שטיפת ידיים עם סבון לאחר שימוש בשירותים.
• 2. שיעול והתעטשות אל החלק הפנימי של הזרוע, תוך כיסוי הפה.
• 3. ניקוי מכשירי הטלפון במשרד במטליות המכילות חומר חיטוי.
• 4. ייבוש ידיים באמצעות מגבות נייר ולא מגבות מבד אשר "אוגרות" את החיידקים.
• 5. ניקוי ייסודי של כלי אכילה ושתייה במטבחון המשותף והשלכת הפסולת לפח סגור.

בקשו מהעובדים למלא אחר ההוראות הללו והסבירו להם את חשיבות שיתוף הפעולה מצדם.

רבות דובר על שאלת יעילותו של החיסון ובעוד משרד הבריאות מבטיח ש- 70-90% מהמתחסנים ידלגו על התענוג, בפועל רק 60% מהמתחסנים אכן ינצלו מהצרה, מה גם שהחיסון אינו מספק הגנה כנגד מוטציות של השפעת, אלא כנגד מספר נגיפים "מהפמיליה".

עם זאת, 60% עובדים בריאים הוא מספר שניקח בשתי ידיים ונאמץ בשמחה. לכן, סייעו למניעת הפצת המחלה ועודדו את העובדים להתחסן. שלחו מייל הסבר קצר, תלו שלט הסברה או ארגנו יום התחסנות קבוצתי במשרד.

כפי שציינו גם מי שיחלים צפוי להתמודד עם תסמיני כאב ותשישות במשך שבועיים ימים. לכן, ציינו את ארון תרופות באמצעים הביאם:

• 1. טיפול בגרון כואב: סטרפסילס, תרסיסי "ספיד גרון" המותר גם לנשים הרות.
• 2. הורדת חום: אקמול, אדוויל ונורופן. מוטב שלא להחזיק אופטלגין במשרד בשל חשש מתגובה אלרגית של מי שסובל ממחסור ב-G6PD ורגישות לסולפה.
• 3. טיפול בצינון: אקמול צינון, אוטריווין ומגבונים לחים של ד"ר פישר.
• 4. רכשו תה קמומיל, דבש וג'ינג'ר התורמים להרגעה ומונעים את יובש הגרון.

שימו לב: יש להיוועץ עם רופא לפני נטילת תרופות ולעיין בקפידה בהתוויות המצורפות לתרופה. אין ליטול תרופה ללא היוועצות ברופא או רוקח.